החלטה בתיק ב"ל 32797-11-11

1.       לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין אשר ניתן על ידי ביום 3/6/12 (להלן: "פסק הדין"), עד להכרעה בבקשת רשות ערעור אשר הוגשה על ידי המבקש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים (בר"ע 6760/07/2012)

2.       במסגרת פסק הדין קבעתי כי עניינו של המשיב יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכב חדש.

3.       במסגרת הבקשה טען ב"כ המבקש את הטענות הבאות:

א.      המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין.

ב.       נפל פגם משפטי בפסה"ד.

ג.       שגה ביה"ד עת קבע כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה בכך שלא הזהירה את המשיב שהיא חושדת בו שהוא מסתיר את מצבו האמיתי ולא נתנה לו הזדמנות לטעון כנגד חשדות אלו.

ד.       מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי היא נימקה את החלטתה בענין האורטופדי על סמך ממצאים קליניים השוללים נכות כלשהי.

ה.      הוועדה מחוייבת להזהיר מבוטח בדבר חשד לחוסר שיתוף פעולה רק מקום בו יש חוסר שיתוף פעולה שכזה ולא מקום בו המבוטח משתף פעולה אך מגזים בפעולותיו, כפי שקרה בעניינו של המשיב כאן.

ו.        ביה"ד שגה גם בקביעותיו בענין הטנטון שכן גם בענין זה היתה החלטה מנומקת, כאשר בכל מקרה וגם אם לא תתקבל בקשת הערעור בענין זה, הרי שאין מקום להורות על החזרת עניינו של המשיב לוועדה בהרכב חדש.

ז.       בהתאם להלכה הפסוקה, הכרעה בשאלת עיכוב ביצוע פסק דין מחייבת דיון בשני שיקולים: מחד, סיכויי הערעור להתקבל, ומאידך, הנזק היחסי שייגרם לצדדים ממתן או מאי מתן הצו, שבמסגרתו יש לבחון עד כמה ניתן להשיב את המצב לקדמותו היה ויתקבל הערעור.

ח.      ישנם סיכויים טובים לכך שטענותיו בבקשת רשות הערעור תתקבלנה.

ט.      במקרה בו לא ייעתר ביה"ד לבקשה והערעור יתקבל הרי שזימנו של המשיב לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש יהיה לריק ומכאן שאין טעם לזמן, בשלב זה, את המשיב לוועדה בהרכב חדש ולבזבז כספי ציבור כשקיים סיכוי טוב שבסופו של יום ייקבע שכלל לא היה מקום לזמן את המשיב לוועדה.

י.       למשיב לא ייגרם נזק מקבלת הבקשה מלבד הנזק של התכנות לעיכוב עניינו, שהרי אם בסופו של יום לא יתקבל הערעור, הוא יזומן לוועדה וזכאותו, ככל שתקבע, תקבע בהתאם למועד שייקבע על ידי הוועדה. מנגד, אם לא תתקבל הבקשה והערעור יתקבל, בסופו שלח, הרי שלמבקש ייגרם נזק בלתי הפיך.

יא.     השאלה העולה בבקשת רשות הערעור הינה שאלה משפטית עקרונית ולכן יש להכריע בה בטרם יופיע המשיב בפני וועדה.       

יב.     האמור בבקשה תואם את גישת בית המשפט העליון בסוגיה ע"א 8526/96).

4.       המשיב מתנגד לבקשה, מהטעמים שלהלן, אשר פורטו בתגובה שהגיש ביום 31/7/12:

א.      סיכויי בקשת רשות הערעור, שהגיש המבקש, להתקבל, אפסיים.

ב.       פסק הדין מבוסס ונכון.

ג.       מסקנתו של ביה"ד בענין הפגיעה בצוואר ובדבר התרשמותה של הוועדה כי המשיב אינו משתף פעולה בצורה מלאה, עולה מפרוטוקול הוועדה ולפיכך מדובר בקביעה מוצדקת ונכונה אשר פועל יוצא ממנה הינה הקביעה שחייבת היתה הוועדה להזהיר את המשיב על דבר חשדותיה ולאפשר לו להתגונן מפניהן.